כאילו זה נכתב היום… ועולם כמנהגו נוהג …תגידו שלא….חיים נחמן ביאליק

בשבת, יט' סיון, לפני צאתו לטיפול הרפואי בסנטוריום בחו"ל, אשר ממנו לא שב, נפרד ביאליק מבאי "עונג שבת" ב"אוהל שם" וכך אמר:

מתוך פרוייקט בן יהודה   כל הזכויות שמורות

חיים נחמן ביאליק

"הנני יוצא חוצה לארץ מפאת מחלה. הנני מרגיש כי גם תל אביב שלנו והישוב בכלל חולים בשעה זו. סימני המחלה נתגלו בזמן האחרון, קודם כל ביחס לאחינו פליטי החרב, האסון מגרמניה ומארצות אחרות. במקום לדאוג להם להכין פינה וצל, קורה של דירה בכלל, ולוא יהא בצריפים, נצלנו את אסונם למען בצע כסף. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור", "אשר קרך בדרך" ואומות שלמות נפסלו לבוא בקהל על "אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים בדרך בצאתכם ממצרים". כיצד קבלנו אנחנו את אחינו פליטי החרב? העלינו את שכר הדירות וגזלנו מהם את פרוטותיהם האחרונות.

הסימן השני למחלה הוא – הספסרות הבזויה האוכלת אותנו כעש. ברק השטן של הזהב סמא את עינינו. אנו מתפארים בגאות ופריחה, במקום שיש רק מהומה ריקה של ספסרות. דונם אחד עובר עשר פעמים מיד ליד וכל פעם עולה מחירו, ואנו חושבים שזוהי עליה וגיאות. אין ערך לקרקע מלבד מה שהיא יכולה ליתן לבני אדם למזונותיהם בשעת חרום וסכנה. אנו עושים בקרקע מה שהספסרות בשעת המלחמה והמהפכות היתה עושה בלחם. שק הקמח היה עובר עשרות פעמים מיד ליד ויש היה מגיע שוב ושוב לאותה היד, ומחירו היה עולה ומגיע לסכומים מבהילים. אבל, סוף סוף לא היה זה אלא שק קמח. ה"מליונים" המרמים התנדפו כעשן.

סימן שלישי למחלתנו הוא – הבריחה מן הכפר אל העיר. חסד גדול עשה לנו הגורל, שנתברכנו בפועל העברי, שיצא אל הכפר לחדש את יסודות חיינו, לקשרנו אל האדמה. והנה עכשיו, עם מהומת השקר של הגאות בעיר, עוזב הפועל העברי את הכפר, מפקיד את העמדות הלאומיות שלנו ועובר לחיים הקלים שבעיר.

ומכאן, גם תקלה אחרת. סימן רביעי למחלת השעה – העבודה הזרה, הכיבוש הגדול של עשרות שנים, המבצר הלאומי הגדול, העבודה העברית, הולך ונחרב לעינינו ואין אנו שואלים את עצמנו, מה נעשה מחר, ביום פקודה וסכנה, כשפועלים נכרים ימלאו את מושבותינו, מי יעמוד לנו, מי יגן עלינו ביום סערה ושואה…

והנה הסימן העקרי למחלת השעה – ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבות המפלגות, שנאת אחים, האוכלת בנו בכל פה, מעשי ההרס והחרבן הפנימי של המפלגות הקצוניות, כפי שהם מתגלים מסביב למשפט הידוע. חולה הוא הישוב, וחולה תל אביב שלנו ואני מברך אתכם ואותי שאזכה לראות בשובי אל הארץ סימנים של הבראה."

כאילו זה נכתב היום… ועולם כמנהגו נוהג …תגידו שלא….
הגיע במייל . הזכויות שמורות לפרוייקט בן יהודה

מודעות פרסומת

אודות ethy ab

הידע, הוא טיפה באוקינוס. החיים קצרים. גם בהתניידות בכסא גלגלים השמים אינם הגבול. בבלוג ,רשמים מטיולים,מדע,אוכל,בעלי חיים,מוזיקה קלאסית,ספרים ואחרים, ברוכים הבאים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמירות, חיים נחמן ביאליק, ספרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על כאילו זה נכתב היום… ועולם כמנהגו נוהג …תגידו שלא….חיים נחמן ביאליק

  1. oferdub הגיב:

    וואו, לולא נכתב בשפה ביאליקית, הייתי משוכנע שנכתב עכשיו.
    כנראה שהמחלה היא לא השלטון הנוכחי, ולא המגמות האחרונות. זה כנראה משהו מאוד יסודי בעם שלנו, שעזר לשרוד את הגלות אבל לא מאפשר חיים של שפיות ותרבות.

    אהבתי

    • yara113 הגיב:

      גם אני לא הייתי בטוחה שזה ביאליק והלכתי לחפש. בהחלט מבינה מדוע אתה לא כאן.
      השפיות הלכה. מה שנשאר זה רק כסף וכמה שיותר לקבוצה קטנה של מלככי פנכה.
      עצוב מאוד לאן התדרדרנו..

      אהבתי

  2. motior הגיב:

    נכון מאוד… אבל זה אומר שאולי הנוסטלגיה לארץ ישראל הישנה והטובה קצת מוטעית

    אהבתי

    • yara113 הגיב:

      אולי:) מזכרוני, הייתה בארץ דרך ארץ, היה כבוד לזולת, התחלקנו במה שהיה, ולא היה מפתח בדלת.
      לימים הכל השתנה.

      אהבתי

  3. aida הגיב:

    כואב שכלום לא השתנה

    אהבתי

  4. ע נ נ ת הגיב:

    באמת מדהים, לחשוב שזה נכתב לפני כמעט 100 שנים. זה בהחלט אקטואלי.

    אהבתי

    • yara113 הגיב:

      גם אני הופתעתי, זה לא שיר כל כך מוכר של ביאליק.
      לחיים דרכים משלהם 🙂
      סוף שבוע נפלא

      אהבתי

אשמח לתגובתכם,יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s